ישראל בכר – כתבה במגזין “משפחה”

ישראל בכר

אהבת? שתף כעת!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הרזומה של ישראל בכר כאסטרטג קמפיינים – הוא מרשים וגדוש. את מרבית שנותיו במקצוע עשה בארצות הברית, עם מועמדים אמריקנים.
בארץ, המועמד הראשון שאיתו עבד היה דוד לוי, שבבחירות 99 (תשנ”ט) רץ עם אהוד ברק ברשימת ישראל אחת – שסוככה על מפלגת העבודה וגשר.

 
“אהוד”, מספר ישראל בכר, “הביא לארץ שלושה יועצים אמריקנים – ג’יימס קארוויל, בוב שראם וסטנלי גרינברג. דוד לוי רצה שיהיה מישהו מטעמו במטה שמכיר את השפה האנגלית ואת המתודה האמריקנית וידע לעבוד מולם. הוא ביקש ממני לבוא לארץ ולעבוד איתו. יחד עם הצוות הישראלי של ברק – טל זילברשטיין ומטה גאון.
“זה היה קמפיין שעבד בסגנון אמריקני. כל ההחלטות התקבלו על פי מחקרים, אהוד בנה מכונה מאוד גדולה של פעילים והקים חמ”ל בסגנון הקמפיין של ביל קלינטון.
כל אירוע קיבל תגובה מיידית, הכל תקתק בצורה מאורגנת מאוד.
 
גם את קמפיין כחול לבן בכל שלושת הסבבים שבהם התמודדה כאלטרנטיבה שלטונית הוביל האסטרטג ישראל בכר, שקודם לכן עבד עם בנימין נתניהו.
ההיכרות בין ראש הממשלה נתניהו לישראל בכר, החלה אחרי בחירות תשס”ו (2006), אז התמודדה “קדימה” והגיעה לשיא כוחה, בעוד הליכוד התרסקה לשפל הגדול בתולדותיה, כשהיא מקבלת שנים-עשר מנדטים בלבד. ראש המפלגה נתניהו, שביקש להיערך מחדש ולשקם את המפלגה, פיטר את צות לשכתו והצטייד בשלושה כוחות עולים חדשים: ראש הלשכה נפתלי בנט, מנהלת הלשכה איילת שקד, וישראל בכר שהועסק כיועץ חיצוני.
 
מעניין, כי למרות היריבות שהתפתחה מאז ליריבות אישית מרה – כשמשוחחים עם בכר על תקופת עבודותו מול נתניהו, ניתן לזהות מעין התרפקות.
 
“עבדתי אז בניו יורק”, הוא מספר, “באחד הביקורים של נתניהו, הוא נפגש איתי וביקש שכשאני מגיע לארץ – אצור איתו קשר. כשחזרתי לארץ באתי אליו לפגישה. הוא בדיוק הקים אז את הצוות שלו, והיה מאוד סקפטי לגבי הסיכויים שלו לנצח את “קדימה”. דיברנו על פוליטיקה, מחקר ואסטרטגיה. אלו דברים שנתניהו מאוד אוהב.
הכנתי הרצאה שחלק ממנה עסק בפוליטיקת הזהויות. טענתי שזה המשחק הבא.
בשלב מסוים, ביבי קם מהכיסא כשכולו מולהב, והתחיל לשרבט על הלוח. זה היה הרגע שבו הבנתי שאני בפנים”.
 
הפריצה הגדולה של בכר הגיעה בבחירות תשס”ט (2009). “הגעתי לנתניהו עם אסטרטגיית הגוש, זה היה רעיון חדש, והוא בתחילה לא כל כך זרם. לאט לאט הוא הבין שזה הדבר הבא.
כלומר, לא משנה כמה מנדטים יש לך במפלגה – מה שיכריע אם ניצחת או לא הוא מספר המנדטים שקיבל הגוש בראשותך.
בליל הבחירות הייתה ציפי לבני בטוחה שהיא ניצחה בבחירות, מכיוון שהיא קיבלה מנדט אחד יותר מהליכוד – אבל אחרי כמה ימים גילתה בעצם שהפסידה. באותו לילה כל הזמן אמרה “ניצחנו”, “ניצחנו”, ואני וביבי נקרענו מצחוק”.
 
האסטרטג לשעבר של נתניהו, ישראל בכר, שעבר בהמשך להיאבק בו מתוקף היותו היועץ האסטרטגי של בני גנץ מציין כי “לא כל המזרחים מצביעים לימין. צריך לדעת ששליש מהם מצביעים שמאל. ובכל זאת, אני מסכים לגמרי שיש קורלציה גבוהה בין מזרחיות ומסורתיות – להצבעה עבור מפלגות מגוש הימין.
“כלל האצבע אומר כך: “אמור לי מה הזהות הדתית שלך – ואני יכול לזהות כמעט במדויק איפה אתה נמצא ולמי אתה מצביע”. למשתנה העדתי בארץ יש מטען זהותי וערכי. בנושא המזרחי זה מתקשר לפוליטיקת הזהויות, כי הציבור הזה מסורתי, ובתפיסה הלאומית שלו הוא מתחבר לליכוד.
לכן, “אסטרטגיית הגוש” שלי נבנתה באופן שצריך שיהיו לה שני בריחי תיכון:
האחד לאומיות, והשני יהדות.
הבנתי שאם אתה בונה קואליציה כזאת – אז רב המשותף על המפריד.
זה בעצם מה שהחזיק את הגוש לאורך העשור האחרון: הלאומיות חיברה את ליברמן, והדתיות חיברה את הציבור החרדי, וככה בנינו את הגוש ב-2009 (תשס”ט).
 
ישראל בכר ממשיך ומוסיף “אסטרטגיית הגוש לא נשברה גם היום, היא חיה ובועטת. נתניהו מתקשה להרכיב ממשלה רק בגלל מריבות אישיות שלו עם הדמויות הפוליטיות בגוש הזה. היריבות שלו עם איווט, סער, בנט ושקד – היא שמונעת את מימושה של אסטרטגיית הגוש”.
 
שישים ואחד מנדטים הגוש אולי לא קיבל, אבל אלו שתומכים בנתניהו עושים זאת למרות כתבי האישום, המתקפה חסרת התקדים והאיבה עד כדי תיעוב שמשדרים לעברו התקשורת וכל הפוליטיקאים משמאל.
דומה שאין ביטוי שלא נאמר נגד נתניהו, והתמיכה בו איתנה מתמיד.
זאת לעומת המחנה השני, אשר מגיב בהיסטריה לכל מכה קלה בכנף, מה ההסבר?
 
ישראל בכר: “ההסבר הוא פשוט: נתניהו מנצל את השסעים המובנים מאוד מאוד בפסיכולוגיה של הציבור הישראלי:
שמאל-ימין,אליטה מול העם, “אני דואב למדינה” מול “הם רוצים לתת לערבים”.
השסעים הלו חזקים ואמוציונליין מאוד, והם גם מייצרים זהות.
בשנים האחרונות הוא הוסיף לזה את הנדבך המשפטי, הוא אומר: “הם רוצים להוריד אותנו בגלל הנושא המשפטי”. הם מתחברים לזה מכיוון שזה יושב על הזיכרות של מפא”י. זה כל התרגיל.
“בבחירות האחרונות, השיטה הזאת התהפכה על ביבי. הוא היה בהלם טוטלי אחרי שניצחנו אותו במבחן הגוש. הוא קיבל אמנם יותר מנדטים אבל בגוש אנחנו קיבלנו יותר”.
 
ייתכן שבכר צודק תאורטית: מתוך שלושת הסבבים – בשניים האחרונים גוש “רק לא ביבי” מנה יותר משישים ואחד מנדטים, אבל במבחן התוצאה העובדה היא שלמרות זאת, מ שעמד בראש הגוש הזה, בני גנץ, לא הצליח להרכיב ממשלה. במילים אחרות: אסטרטגיית הגוש מסייעת למחנה הימין, אולם מתפצלת ואינה יכולה להתממש במחנה השמאל. זאת מהסיבה הפשוטה שגם מפלגות המרכז נמענות להרכיב ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות.
זאת ועוד: נתניהו הצליח בבחירות האחרונות למנוע זליגה של קולות ימין לכחול לבן, גם מקרב כאלו שנמנים עם מתנגדיו “לגנץ אין ממשלה בלי טיבי”, חזרו ואמרו בליכוד. 
ואכן, בליל הבחירות התברר שמספר לא מבוטל של מנדטים שבסבב ב’ הצביעו לכחול לבן – חזרו אל המחנה הלאומי, רק בגלל החשש מהקמת ממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת.
 
שאלנו את בכר, איך הוא מסביר את העובדה שכאשר נתניהו מנהל מגעים מול מנסור עבאס מהרשימה המשתופת הדבר מתקבל כשילוב זרועות מלבב לטובת האזרחים הערבים, ואילו כשהוא מזהיר מפני הסכנה שגנץ יקים ממשלה בתמיכת אחמד טיבי – הקמפיין מצליח להבריח מנדטים רבים מהמפלגה היריבה. לבכר יש תשובה סדורה.
 
“בעומק המיתוגי שלו, הפסיכולוגי – ביבי נתפס כפטריוט גדול. אנשים משוכנעים שמה שהוא עושה – זה לטובת המדינה. לכן, נתניהו יכול לעשות דברים שהשמאל לא יכול לעשות
זה כמו האמירה המפורסמת ש”רק הימין יכול להחזיר שטחים”. כשהוא החזיר את חברון זה היה בסדר – כי “הוא יודע מה הוא עושה”, סומכים עליו שזה לטובת המדינה. זאת הסיבה שמלכתחילה יש לנתניהו יותר מרחב תמרון פסיכולוגי בעולמות האלו, מאשר למרכז-שמאל.
 
עלייתו ונפילתו של גנץ
 
בחירות 2019 מועד ב’ ייזכרו כניצחון של מחנה המרכז-שמאל, ובהתאם – כהחמצה הגדולה של בני גנץ להרכיב ממשלה. “הגוש שלו קיבל אז שישים וחמישה מנדטים”. אומר ישראל בכר. “ההישג הזה הגיע כשפיצחתי את נקודת התורפה של נתניהו: הבנתי שאם נבוא ונגיד “ביבי רוצה לפגוע במדינה” – זה לא יזיז את האנשים מעמדתם. הם לא מאמינים לזה, כי הוא נתפס פטריוט וזה יגרום להם להתלכד סביבו עוד יותר. ואז העברתי את זה לשדה אחר. אמרתי: “ביבי דואב לעצמו”. רוצה לומר: במצבו כעת, המשפטי והאישי, הוא פשוט לא דואג לך, וכל מה שמעניין אותו זה הוא עצמו. ראינו מיד שזה נוגע בציבור הבוחרים.
 
ואיך אתה מסביר את הסוף הטרגי של מפלגת כחול לבן?
 
ישראל בכר מסביר: כחול לבן, הייתה הצלחה אלקטורלית פנומנלית – וכישלון פוליטי קולוסלי. היא הביא תוצאה מספרית מדהימה. אפילו אהוד ברק, בניצחון הגדול שלו על נתניהו בשנת 1999 (תשנ”ט) הביא עשרים ושישה מנדטים. שלושים וחמישה מנדטים זאת הצלחה אלקטורלית מטורפת.
 
ומה קרה פתאום שהמפלגה התרסקה מהפסגה אל האזורים של אחוז החסימה?
 
ישראל בכר עונה כי: “כחול לבן התחילה להתרסק בשבוע שאחרי הבחירות השלישיות. הם קיבלו אז שבעים אלף קולות יותר ממה שקיבלו בשני ובראשון. העניין הוא, שביבי פשוט, הביא יותר כשהוציא אנשים שישבו בבית בבחירות הקודמות: נתניהו בעצם מיצה את האלקטורט שלו”.
 
אתה לא חושב שטעיתם מבחינתכם שהותרתם את האוזר והנדל ברשימה? הרי ידעתם שהם מתנגדים לממשלת מיעוט כבר מהבחירות השניות. אז איך בעצם חשבתם שתוכלו להקים ממשלה?
 
“אני אישית אמרתי את זה לגנץ בסוף הקמפיין השני. באופן אישי, אני מאוד אוהב את יועז ואת צביקה, אבל אמרתי לגנץ שאם הוא רוצה ממשלת מיעוט – שיהיה לו ברור שהוא יגיע לאותה תוצאה בסוף קמפיין שלישי, כי גם אז הם לא ייתנו לו ללכת על זה. ראיתי את הבעיה כבר אז. אבל בני, במקום להוציא אותם – קרא להם לשיחה והחליט להשאיר אותם. על זה הוא שילם את המחיר”.
 
בשלושת הימים האחרונים לפני הבחירות איבדתם מנדטים בגלל הפרסומים על החקירה (שלא הייתה) סביב פרשת “המימד החמישי”. לעומת זאת, נתניהו, עם שלושה כתבי אישום – התחזק באותן שלוש יממות, מה ההסבר לכישלון?
 
ישראל בכר: “במיתוג האישי של בני גנץ – ניקיון כפיים והגינות היו חלק מאוד דומיננטי. העובדה שפתאום נכנסה שאלה בנושא הזה – יצרה נזק בבייס שלו”.
 
עד כמה להערכתך הירידה לקמפיינים אישיים ירודים משיגה את מטרתה?
 
“אני מעולם לא התעסקתי בדברים האלו”, טוען ישראל בכר, “גם כי אישית אני מאמין בעבודה קשה, וגם כי עובדתית אין לדברים הללו השפעה אמיתית”.
 
ובכל זאת, נראה שהימין מצליח כמעט בכל מקום שבו המרכז-שמאל נכשל. מה הסיבה?
 
” כי בימין הטענה היא שהמטרה להפיל את ביבי. כלומר, לא השחיתות מעניינת את האליטות, אלא רק הרצון להפיל את נתניהו והימין. סיבה נוספת היא שביבי הוא מותג שכל הזמן מותקף. ולכן, אחרי שכבר התרגלו לכך שהוא מותקף – אנשים הפכו להיות אדישים. לעומתו גנץ היה מוצר חדש. הוא רק התחיל להגדיר את עצמו, וכשפתאום בא אירוע כמו “המימד החמישי”, היה הרבה יותר קשה להגן עליו. אנשים אמרו: “זה כנראה לא מה שאנחנו חושבים”, המימד החמישי עשה נזק, חד משמעית.
 
האם אתה חושב שגדעון סער, שמתכוון לאגף את הליכוד מימין – יציח לשבור את אסטרטגיית הגוש?
 
ישראל בכר משיב: “עדיין מוקדם לדעת, אנחנו רק בתחילת הרך והקמפיינים עוד לא התחילו. גדעון הוא איש מאוד מיומן פוליטית. אין מה להשוות אותו לבני. האם הוא יצליח להגיע ולהיות ראש ממשלה? מוקדם מאוד לקבוע”
 
 
בנקודת הזמן הזאת, האם לדעתך נתניהו נמצא בבעיה גדולה יותר מכפי שהוא היה בסבבים הקודמים?
 
התשובה לדעת ישראל בכר היא כן. “מהסיבה הפשוטה: אם הוא לא היה רב עם ליברמן ועם בנט – לא הייתה לו שום בעיה להרכיב ממשלה. המריבות האישיות הביאו אותו לסכנת הדחה. ביבי הסתכסך עם המייצגים הפוליטיים של אסטרטגיית הגוש”.
 
מתוך: מגזין “משפחה” החרדי, 08.01.2021 (כ”ג בטבת תשפ”א)
 

לקריאת הכתבה המקורית במגזין "משפחה" - לחצו על האייקון

עוד מהבלוג 👇